דף הבית עסקים עסקים - אחר פיקוח ציבורי
פיקוח ציבורי
דנה הראלי |  06/07/08 |  צפיות: 68

ציבורי- הדוגמא זה ה-bbc הבריטי. מודל זה אומר שהרדיו צריך להיות של הציבור ולא של הממשלה. לכן, זה צריך לבוא לידי ביטוי בעצמאות שלו לא רק בבחירת האנישם אלא גם בממון (יש אגרה קבועה והממשלה לא יכולה להתערב בעניין זה). התקציב הוא לא תלוי בהחלטות הממשלה. המוסדות של הרשות הם מוסדות ציבוריים, יש גוף ציבורי שהוא רחב יותר שבה החוק קובע מי יהיו חברים בה ומתוך המועצה נבחרת ועדה מצומצמת שהיא אחראית על הרשות. כשנחקק חוק רשות השידור נאמר שיהיה בו נציגים של ארגוני מורים, סופרים, אקדמיה, אנשי תקשורת, אנשים שיש להם עניין בנושאי חברה, תרבות וחינוך ושייצגן את הגורמים האלה וייווצר מגוון של השקפות. הוועד המנהל גם צריך להיות פלורליסטי. ההנחה שמישהו צריך למנות אותו אך היא תמנה אדם משיקולים ענייניים. הקשר בין המפלגה והרשות זה יושב ראש הרשות. מודל זה של מועצה ציבורית והנהלה- צריך לנתק את הגף המבצע מהקשר עם הפוליטיקה. כך בנו גם את חוק רשות השידור. דהיינו, שידור ציבורי. בפועל, בארץ מדובר בחברה מאוד פוליטית אז גם הניסיון לעשות דה-פוליטיזציה של השידור הציבורי לא הצליח ולכן עוצמתה גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים. מתח פוליטי תמיד קיים- בחירת המנכ"ל למשל זה ע"י הממשלה. המועצה אמורה לבודד בין הנהלה לממשלה אך זה לא כך בפועל. 2 תפקידים אלו נבחרו מתוך שיקול מפלגתי ברור מאוד. לאורך השנים שמ-1965 ניתן לראות שני תהליכים:ציבורי- הדוגמא זה ה-bbc הבריטי. מודל זה אומר שהרדיו צריך להיות של הציבור ולא של הממשלה. לכן, זה צריך לבוא לידי ביטוי בעצמאות שלו לא רק בבחירת האנישם אלא גם בממון (יש אגרה קבועה והממשלה לא יכולה להתערב בעניין זה). התקציב הוא לא תלוי בהחלטות הממשלה. המוסדות של הרשות הם מוסדות ציבוריים, יש גוף ציבורי שהוא רחב יותר שבה החוק קובע מי יהיו חברים בה ומתוך המועצה נבחרת ועדה מצומצמת שהיא אחראית על הרשות. כשנחקק חוק רשות השידור נאמר שיהיה בו נציגים של ארגוני מורים, סופרים, אקדמיה, אנשי תקשורת, אנשים שיש להם עניין בנושאי חברה, תרבות וחינוך ושייצגן את הגורמים האלה וייווצר מגוון של השקפות. הוועד המנהל גם צריך להיות פלורליסטי. ההנחה שמישהו צריך למנות אותו אך היא תמנה אדם משיקולים ענייניים. הקשר בין המפלגה והרשות זה יושב ראש הרשות. מודל זה של מועצה ציבורית והנהלה- צריך לנתק את הגף המבצע מהקשר עם הפוליטיקה. כך בנו גם את חוק רשות השידור. דהיינו, שידור ציבורי. בפועל, בארץ מדובר בחברה מאוד פוליטית אז גם הניסיון לעשות דה-פוליטיזציה של השידור הציבורי לא הצליח ולכן עוצמתה גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים. מתח פוליטי תמיד קיים- בחירת המנכ"ל למשל זה ע"י הממשלה. המועצה אמורה לבודד בין הנהלה לממשלה אך זה לא כך בפועל. 2 תפקידים אלו נבחרו מתוך שיקול מפלגתי ברור מאוד. לאורך השנים שמ-1965 ניתן לראות שני תהליכים:


1. ב-20 השנים הראשונות של יותר ויותר עצמאות. עם המהפך ב-77 יש עליות וירידות- לפעמים ויתר פוליטי ולפעמים קצת פחות. לעניין האישי ישנה השפעה. דרך המינוי של יו"ר והמנכל יש לממשלה השפעה.
2. האגרה היא קבועה- הכנסת החליטה לצמצם את האגרה באופן קבוע כדי לצמצם את עוצמתה של רשות השידור וכספים זורמים לרשות השידור. היתה ירידה בהקצאה של כספים לרשות השידור.
בהתחלה,חוק רשות השידור חל רק על הרדיו . אח"כ זה התחיל להיכנס גם לטלוויזיה החינוכית. הממשלה ממנה שר אחראי לטפל בנושאים של רשות השידור מטעמם, אך הרשות עצמה היא עצמאית. בפועל- מה שקורה זה פונקציה של התרבות הפוליטית. כמובן, שיש השפעה לממשלה גם על השידורים עצמם. יש השפעה של שרים מסוימים- לשר ממונה של רשות השידור יש יותר השפעה על השידורים. יש תהליך של יכולת השפעה לא פורמאליים. כמעט ואין מצב של מינוי תפקידים בתוך הרשות, אך ברמה הגבוהה למשל ראש חטיבת החדשות- יש כבר יותר השפעתיות. התרבות הפוליטית המאוד חזקה בישראל היא זו שגרמה לכך שהשידור הציבורי הישראלי הוא הרבה פחות ציבורי. ישנה בעיה נוספת- ההפרטה. רשות השידור נמצא במשברים כלכלים ולכן מרחפת השאלה של קיומו (תוכניות רפורמה). הסיבה העיקרית שאין הפרטה היא האופי של הפוליטיקה הישראלית- יש לחצים של מפלגות עם אינטרסים שונים. בעיה נוספת- היא בעיה כלכלית. אנשים הולכים למשרד כוח אדם רשות השידור מלווה בנוצאות כספיות אדירות. כל הזמן עומדות שאלות רפורמה ברשות ומזה שום דבר לא קורה.
האם צריך שידור ציבורי בכלל?
יש הרבה קולות שסוברים שלא צריך בכלל שידור ציבורי. שיהיו חברות פרטיות שיתנהלו בתנאי השוק. מצד אחד- בדמוקרטיה- צריך לתת לציבור לקבוע מה הוא רוצה לראות. השידור הציבורי הוא לא מוצלח ולא מספק את הסחורה. אחד הטענות הגדולות, היא שיש שקרים מוסכמים. מבנה השכר הוא עקום ואבסורדי. מצד שני- כן צריך שידור ציבורי כיוון שהשוק החופשי מראה שיש כשלים לפעמים. לכן, חברות דמוקרטיות רצוי שיהיה גוף ציבורי. דעות לא פופולאריות לא יושמעו וקבוצות קטנות לא יגיעו לידי שמעה. לכן התפיסה הדמוקרטית אומרת שצריך לאפשר לכל מגווני הדעות לבוא לידי ביטוי. יש גישות שונות שחורגות מהמסחר החופשי כמו חברת ניקיון  ויש צורך בהתערבות המדינה כדי לקיים את השוק החופשי של הדעות. באותה מידה, זה לא טוב שכ"כ הרבה אנשים צופים בשידור הציבורי. השידור הציבורי הוא בעל חשיבות רבה כיוון שהוא מאשפר זירה של רעיונות, מחשבות, דעות ואינטרסים שלא מושפעים משיקולי רווח.
האתיקה המקצועית והערכים של העיתונאי כמעט ולא קיימים בשוק החופשי כיוון שהכל מבוסס על שיקולים כלכליים. מה שפועל בשוק החופשי חישוב פחת ורכוש קבוע זה לא התזה הדמוקרטית זה רק מניעים של כסף ומסחריות (למשל- שדרניות ערומות). בעלי כוח והשפעה עם אינטרס כלכלי טהור למעשה יוצרים את הצורך הציבורי. בוויכוח בין השידור הציבורי והפרטי מתאחד ובאירופה יש מבנה של שידור מעורב.
עיתונות ציבורית- תופעה שהחלה בשנות ה-80 בארה"ב. היא נבעה מהעובדה שהמודל שם הוא של עיתונות פרטית. בשנות ה-80 התפתחה גישה שהיו שותפים לה גם אנשי אקדמיה וגם עיתונאים. הם רצו לשפר את רמת העיתונות. לנסות ליצור משהו חדש. הם יזמו תנועה שקראה לעצמה "עיתונות ציבורית". הרעיון היה לנסות ולבנות מסגרת שתעשה עיתונות טובה יותר ותתמודד עם החולשות של העיתונות המסחרית:
1. עבודת המערכת בעיתונות המסחרית נקבעת ע"י העיתונאים ולציבור אין השפעה- הם רצו לעשות מסגרת שהציבור יהיה מעורב ביצירת העיתון וניתן לו מה שהוא רוצה.
2. נהפוך את הציבור למעורב בניהול העיתון כדי שיוכל הביע את ערכיו, השקפת עולמו, דעותיו.
3. תכנים- בעיתונות המסחרית מאפיינים הטאבלואיזציה. בעיתונות זו נבחר נושאים יותר רציניים וגם נדון בהם בצורה רצינית. ננסה לעשות שבכתבות לענייני פשע נציע פתרונות ושיפור מצב.
ישנו ניסיון לבנות מודל יותר חיובי מהעיתונות הקיימת. המודל נשאר תיאורטי והתפיסה היא מעניינת.
המסורת העיתונאית היא בסדר ויש לנהוג יותר טוב לפי המסורת הזאת. נק' חשובות של המודל:
1. העיתונות של היום היא במשבר וצריך לשפר אותה לחלוטין.
2. היכן שנמצאים היום, ננסה לעשות ניסויים במודלים חדשים ומה שמנחה אותנו זה עקרונות של אתיקה ודמוקרטי. התפיסה הישנה אומרת שאחת הבעיות הגדולות בארה"ב היא שרמת המעורבות של הציבור הולכת ויורדת וזה בגלל העיתונות.
3. העיתונות מרחיקה את האזרח מהפוליטיקה.
4. האזרחים ראויים לכך שייתנו חלק גדול יותר ביצירת העיתון- זה נעשה ע"י זה ששולחים לאנשים הובלות שאלונים ושואלים באיזה נושא האזרח רוצה שהעיתון יעסוק בו. הגישה היא גישה של מעורבות שמקפידה על כללי האתיקה של העיתונים.
המודל הזה התחיל בשנות ה-80 והוא לא כ"כ הצליח. זה קיים כתפיסה עקרוני שמעמידה באור ביקורתי את העיתונות הקיימת היום.
עיתונות אינטרנטית- תפיסה שלקחה אלמנט אחד והרחיקה לכת. לא צריך עיתונאים מקצועיים- כולנו יכולים להיות עיתונאים. כל מי שיכול לכתוב סיפור ולשלוח דרך האינטרנט. מה שצריך היא מערכת שתקבל את החומרים ותפיץ אותם. קרו מס' דברים שהמחישו את העניין הזה לאחרונה שהרבה ידיעות יצאו ע"י אנשים רגילים. בארץ- יש עיתון כזה שנקרא "סקופ". הם מזמינים כתבות מכל מי שרוצה ובכל מיני שפות כמו לימודי סינית. והרעיון הוא שכל אחד יכול להיות עיתונאי ולהעביר סיפורים. הבעיה היא שיש בעיה של אמינות- האם מי ששלח עבד לפי כללי האתיקה המקצועית, האם המקור אישש את ממצאיו, בעיית אמינות, הצלבת מידע. יש שיקולים מנחים בעבודה העיתונאית הזו. וישנה סוגיה של פרופסיונליזציה של המקצוע. התעורר העניין סביב סקופ בכך שכותביהם דורשים תעודת עיתונאי או תעודה מ חברת השמה

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:
 דנה הראלי

ביטוח רכב

מחשבים ניידים

קורס אנגלית

נדלן בקיסריה

הובלות

בגרויות

תוכנות שכר


 


מאמרים נוספים מאת דנה הראלי
 
החקיקה המסדירה את שוק ני"ע
13/08/08 | שוק ההון
חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 מסדיר את כל נושא הפעילות בשוק ההון. מדובר בחוק מאוד מרכזי בפעילות בני"ע והוא מתוקן כמעט כל שנה. עד שנת 95' היווה את החוק היחידי שהתייחס ישירות לפעילות בני"ע. לפיו אוכפים התנהלות תקינה בשוק ביחד עם חוקים אחרים – חוק הנאמנות, חוק השליחות וכיו"ב.

תשקיף
13/08/08 | שוק ההון
מסמך המתאר בפרוטרוט את התאגיד המנפיק, לרבות: עסקיו, בעלי מניותיו, ניירות ערך אחרים שהנפיק, ההיסטוריה שלו, גורמים המשפיעים על עסקיו, תנאי ניירות הערך המונפקים, הזכויות המוקנות למחזיקים בהם, חובות התאגיד הנובעות מניירות הערך המונפקים וכו'.. ובלשון החוק – ס' 16 לחוק ני"ע קובע כי ""תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על-פיו..."

הגבלת השימוש במידע פנים
13/08/08 | שוק ההון
מוגדר בס' 52א לחוק ני"ע – "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר ני"ע של החברה, או במחיר ני"ע אחר, שני"ע של החברה הוא נכס בסיס שלו".

אופן ההסדרה של שוק ההון בישראל
13/08/08 | שוק ההון
גילוי ודיווח (שקיפות, transparency)– כל מי שמקבל כסף מגורם אחר - מנפיק, מנהל השקעות, קרן נאמנות, או תעודת סל – חייב בחובת דיווח שוטף ותקופתי לפי הרמה המוגדרת בשוק.

הצורך בהסדרה של שוק ההון
13/08/08 | שוק ההון
אנו צריכים להיות מודעים למימדים של שוק ההון. סדרי הגודל הם ענקיים.

אריק כרמון
אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991. כרמון ייסד את המכון, עם איש העסקים האמריקני ברנרד מרכוס (Bernard Marcus), והם יצרו מכון מחקר עצמאי אשר מטרתו קידום הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים בישראל וחיזוקם.אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991.

מעורבות ציבור לנושא של נפגעים ואיכות סביבה
בחוק חופש המידע- חוק חדש יחסית אשר נותן את הזכות לקבל מידע, גם אם אנו לא צד בעניין,בניגוד להלכות קודמות הוא עיגן את הזכות שלנו לקבל כל מידע מכל רשות ציבורית. בסע' 10 שמיוחד לדיני איכות הסביבה, חוק זה מאפשר לכל אזרח לבקש מידע מרשויות ,האזרח לא צריך להוכיח טעם אישי לבקשה, ישנן אומנם הגנות למשל אם רוצים לדעת אילו אנשים אושפזו אבל חוק חופש המידע מאפשר קבלת מידע .

קבוצת התובנה הייצוגית
קשה מאוד לתחום מי הקבוצה שמדובר על חשיפה לאורך זמן מאחר ויש אנשים קבועים ששאפו והיו אורחים מספיק שאנשים שואפים שביב אסבסט אחד נחשפים למחלה בהקשר הזה קשה מאוד לתחום במקרה איתנים זה נעשה ע"י רדיוס מסוים על שנים מסוימות שכן חיפוש לאורך שנים רבות כרוך בנטל כספי ואין מימון.

חברה איתנית
בשנות ה- 50 בישראל באזור חיפה היה מפעל אסבסט בשם "איתנית" שייצרו בה אסבסט, עובדיה היו כל כך גאים לעבוד שם עד כי חגגו במפעל אירועים בר מצוות וחגיגות בנוסף החברה חילקה את האסבסט לבניית גני ילדים בקיבוצים וכו'.

פרשת נחל הקישון
מקרה חיילי הקומנדו בנחל הקישון , כתבה שהתפרסמה בשנת 2000 חשפה קש"ס בין חיילי הקומנדו שצללו בקישון לבין מצב בריאותם בעקבות כך הוקמה וועדת חקירה – וועדת שמגר .
1 2 3 עמוד הבא >
   
 
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט על ידי WSI