הטיפול בנושא האובייקטיביות הוא חדש אך הנושא עצמו מלווה את העיתונות מראשיתה. העיתונות לא מביעה עמדה על החדשות אלא רק מעבירה את החדשות. למעשה, פחות או יותר באותה תקופה (1830) התחילו להשתמש במושג חדשות ואיש אחד למעשה עשה את כל העיתון. השיטה של העיתונות בארה"ב- העניין היה פעולה של איש אחד. מי שהיו מעבירים חדשות היו סוחרים ולא עיתונאים ממש. העיתונים בשכר התחילו בראשית המאה ה-19. מאוחר יותר נכנסו לעניין מפלגות שראו בזה כלי נוח להפיץ את דעותיהם או אנשים בעלי כסף. היו עיתונים שיצא לאור בערי נמל. באירופה היה פחות העניין הכלכלי אך היה את העניין המפלגתי. כשהתחילה העיתונות- הרעיון של אובייקטיביות באה בשלב יותר מאוחר וזה בא בתהליך של פרופסיונליזציה של המקצוע (כמו עו"ד). וגם פונקציה של התפתחות כלכלית שערערה את נושא האובייקטיביות. העניין הכלכלי והמקצועי כאחד- מתחילה להתפתח אבחנה בין שני סוגים של עיתונים: עיתונות איכותית ועיתונות הפני. כשהיתה התפתחות של עיתונות הפני שהפכה לימים העיתונות הצהובה- הובלט המימד הסיפרותי של הסיפור- הדימיון הפך להיות מרכיב לשוב בסיפור טוב. ולעומת זאת- העיתונות היותר רצינית כמו הניו יורק טיימס- הפך לכיוון הזהיר המדוייק והשכול עם דגש על העובדות. כלומר יש אבחנה בין שני ז'אנרים של עיתונים: אמוציונאלי וגישה מאופקת וקרה עם דגש על עובדות. ע"פ מייקל שייצון- התפתחות של תפיסת המודל האובייקטיבי עם התפתחות עיתונות הפני- הם יכלו לעמוד מול המו"לים והעורכים שלהם. הגישה של העיתונות הצהובה בשפה הטיפול בנושא האובייקטיביות הוא חדש אך הנושא עצמו מלווה את העיתונות מראשיתה. העיתונות לא מביעה עמדה על החדשות אלא רק מעבירה את החדשות. למעשה, פחות או יותר באותה תקופה (1830) התחילו להשתמש במושג חדשות ואיש אחד למעשה עשה את כל העיתון. השיטה של העיתונות בארה"ב- העניין היה פעולה של איש אחד. מי שהיו מעבירים חדשות היו סוחרים ולא עיתונאים ממש. העיתונים בשכר התחילו בראשית המאה ה-19. מאוחר יותר נכנסו לעניין מפלגות שראו בזה כלי נוח להפיץ את דעותיהם או אנשים בעלי כסף. היו עיתונים שיצא לאור בערי נמל. באירופה היה פחות העניין הכלכלי אך היה את העניין המפלגתי. כשהתחילה העיתונות- הרעיון של אובייקטיביות באה בשלב יותר מאוחר וזה בא בתהליך של פרופסיונליזציה של המקצוע (כמו עו"ד). וגם פונקציה של התפתחות כלכלית שערערה את נושא האובייקטיביות. העניין הכלכלי והמקצועי כאחד- מתחילה להתפתח אבחנה בין שני סוגים של עיתונים: עיתונות איכותית ועיתונות הפני. כשהיתה התפתחות של עיתונות הפני שהפכה לימים העיתונות הצהובה- הובלט המימד הסיפרותי של הסיפור- הדימיון הפך להיות מרכיב לשוב בסיפור טוב. ולעומת זאת- העיתונות היותר רצינית כמו הניו יורק טיימס- הפך לכיוון הזהיר המדוייק והשכול עם דגש על העובדות. כלומר יש אבחנה בין שני ז'אנרים של עיתונים: אמוציונאלי וגישה מאופקת וקרה עם דגש על עובדות. ע"פ מייקל שייצון- התפתחות של תפיסת המודל האובייקטיבי עם התפתחות עיתונות הפני- הם יכלו לעמוד מול המו"לים והעורכים שלהם. הגישה של העיתונות הצהובה בשפה