דף הבית חוק ומשפט כללי הגבלת אחריות המוביל הימי ואופן ניסוח פרטי שטר המטען
הגבלת אחריות המוביל הימי ואופן ניסוח פרטי שטר המטען
דורון, טיקוצקי עורכי דין 06/10/08 |  צפיות: 55

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il 

 

כללי האג –ויסבי מעניקים למוביל הימי אפשרות להגביל את חשיפתו לתביעות בגין נזקים שנגרמו למטען במהלך ההובלה. על מנת להנות מחסינות זו נודעת חשיבות מרבית לאופן בו מתואר הטובין הנשגר בשטר המטען, כפי שהתברר בעניין שנדון לאחרונה בבתי המשפט באוסטרליה.

לפי כלל IV (5) (א) לכללי האג- ויסבי, באם לא הצהיר המשגר על שווי הטובין לפני מסירתם למוביל הימי, מוגבלת אחריות המוביל הימי "לכל הפסד או נזק שנגרם לטובין או בקשר אתם", לסכום הגבוה ביותר המתקבל לפי אחת משתי החלופות הבאות:

החלופה הראשונה: אם המטען כולל מספר חבילות או יחידות, סכום הגבלת האחריות הוא  666.67 יחידות חישוב לכל חבילה.
החלופה השנייה: באם המטען כולל חבילה אחת, סכום הגבלת האחריות הוא 2 יחידות חישוב לכל קילוגרם ממשקל המטען.

["יחידת החישוב" היא "זכות המשיכה המיוחדת" כפי שהוגדרה על ידי קרן המטבע הבין לאומית. (שוויה של זכות המשיכה המיוחדת מתפרסם בנתונים הכלכליים . נכון להיום שווי זכות המשיכה הוא 1.5$ לערך]

לפיכך, לצורך הגבלת אחריות המוביל הימי, נודעת חשיבות לאופן תיאור הטובין המשוגרים בשטר המטען. לעניין תאור כמות היחידות קובע כלל IV (5) (ג)  כי יראו את מספר היחידות אשר פורטו בשטר המטען "כארוזות בתוך המכולה" כמספר היחידות שלצורך הגבלת האחריות. אחרת, בהעדר פירוט מספר החבילות בשטר המטען, תיחשב המכולה כחבילה אחת.

עניין הגבלת האחריות לפי שטר המטען נדון לאחרונה בשתי ערכאות בית המשפט האוסטרלי שדנו בעניין EL GRECO PTY LTD V. MEDITERRANEAN SHIPPING.

באותו מקרה בוצעה הובלה ימית של מטען פוסטרים ותדפיסים מסידני לפיראוס. הפוסטרים והתדפיסים נארזו במכולה אחת. כאשר האנייה הגיעה לפיראוס התברר כי המטען ניזוק כליל כתוצאה מחדירת מי ים למכולה. חברת הביטוח פיצתה את בעל המטען בגין האובדן המוחלט בסכום של 883,390$. מכוח זכות התחלוף הנתונה לה, תבעה חברת הביטוח את המוביל הימי ודרשה ממנו את תשלום הסכום אותו שילמה כפיצוי למבוטח שלה (בעל המטען).

המוביל הימי טען כי שווי השוק של הסחורה שנפגעה מסתכם ב – 63,570$ ולא הסכום של 883,390$, אותו שילמה חברת הביטוח. טענה זו התקבלה על ידי בית המשפט אשר השתכנע מהעדויות לעניין זה שהציג המוביל הימי בפניו.

בנוסף טען המוביל הימי להגבלת אחריותו בהתאם לכללי הגבלת האחריות החלים עליו ובהתאם לאופן בו תואר המשלוח בשטר המטען.

בשטר המטען תואר המשלוח כדלקמן:

"1X  מכולה המכילה 200,945 חלקי פוסטרים ותדפיסים".
 
במקום המיועד בשטר המטען לתיאור "מספר החבילות" נרשמה הספרה "1".

לפיכך טען המוביל הימי כי מאחר ומדובר היה בהובלה של "יחידה אחת", חלה עליו הגבלת האחריות שלפי משקל המטען – היינו 2 יחידות חישוב לכל קילוגרם של משקל המטען.

יצוין כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לתביעה כי אותם 200,945 החלקים נארזו בפועל ל 2,000 חבילות או יחידות.


בית המשפט הפדרלי האוסטרלי לא קיבל את טענת המוביל הימי. לדידו, המספר 200,945 חלקים שצוין בשטר המטען, בא להבהיר כי הכוונה המפורשת של בעל המטען הייתה שלא להתייחס למשלוח כאל משלוח של חבילה אחת. לפיכך, ניסיונו של המוביל הימי לתאר את המשלוח בשטר המטען כ"חבילה אחת" אינו אלא ניסיון של המוביל הימי להפחית מאחריות המוטלת עליו. ניסיון שכזה פסול ובטל לפי כלל III (8) לכללי האג – ויסבי.

לפיכך קבע בית המשפט הפדראלי האוסטרלי, כי אין תחולה להגבלת האחריות שלפי "יחידה אחת" לה טוען המוביל הימי ומוטלת עליו חובת פיצוי לפי שווי המטען שנקבע - בסך של 63,570$.

על החלטה זו הוגש ערעור. בערכאת הערעור התהפכו היוצרות.

בית המשפט שדן בערעור קבע כי לא ניתן לקבל את התיאור של "200,945 חלקים" כמתאר את מספר החבילות או היחידות כפי שקובע נוסח כלל IV (5) (ג) במפורש.

לפיכך קבעה דעת הרוב, כי בהעדר תאור מספר החבילות מהן מורכב המטען ומאחר והמטען הובל במכולה אחת ונרשם כך, חלה הגבלת האחריות לפי הגבוה מבין שתי החלופות החלות – 666.67 יחידות חישוב לחבילה האחת ממנה הורכב המטען, (היינו למעשה 1,000$) או 2 יחידות חישוב לכל קילוגרם משקל.

מאחר והחלופה שלפי משקל הטובין הייתה הגבוהה יותר והסתכמה ב – 38,250$ קבעה דעת הרוב כי זהו הסכום המירבי אותו צריך המוביל הימי לשלם כפיצוי.

דעת המיעוט בערכאת הערעור הגיעה למסקנה שונה.

דעת המיעוט בחנה את נוסח  כלל IV (5) (ג) לכללים וקבעה כי לפי לשון הכלל יש לקבוע את מספר החבילות מהן הורכב המטען לפי מספר החבילות הארוזות בפועל (ובנוסח האנגלי " AS PACKED”). לפיכך, בהעדר מחלוקת כי בפועל כמות החבילות שהייתה במכולה היא 2,000, קבעה דעת המיעוט כי לצורך הגבלת אחריות המוביל הימי, אין להתייחס למטען ככולל חבילה אחת אלא 2,000 חבילות.

באם עמדת דעת המיעוט הייתה מתקבלת, סכום הגבלת האחריות של המוביל הימי היה הרבה מעל לשווי המטען שנקבע ולפיכך היה עליו לשלם את סכום שווי המטען בו חויב על ידי הערכאה הראשונה.

חומר למחשבה:

דעת המיעוט של בית המשפט האוסטרלי רלוונטית למקרים בהם תיאור כמות החבילות בשטר המטען אינו תואם את כמות החבילות כפי שהייתה בפועל בתוך המכולה. בהקשר זה יש לשים לב להבדלים בין נוסח הכללים בעברית ובאנגלית -

בנוסח הכללים כפי שנכתב בעברית, נקבע לעניין הגבלת האחריות, כי כמות החבילות הרלוונטית היא כמות החבילות שנרשמו בשטר המטען "כארוזות בתוך המכולה" ולא למשל כמות החבילות  "הארוזות (היינו בפועל) בתוך המכולה".

לעומת זאת, הנוסח האנגלי של הכללים, מאפשר (לפי דעת המיעוט בבית המשפט האוסטרלי) פרשנות לשונית ולפיה כמות החבילות הרלוונטית היא כמות החבילות "הארוזות" בפועל ("AS PACKED”) בתוך המכולה.

 

   
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´:        04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 דורון, טיקוצקי עורכי דין

 



 


מאמרים נוספים מאת דורון, טיקוצקי עורכי דין
 
ישראלים משקיעים במזרח אירופה באמצעות חברות קפריסאיות האוחזים בחברות בנות – ונהנים משיטת המס הקפריסאית
19/11/08 | מיסים
ישראלים המשקיעים במדינות מזרח אירופה, נוהגים להקים חברה קפריסאית, המנוהלת מחוץ לישראל, המשמשת עבורם כחברת ניהול לחברות הבנות שבבעלות החברה הקפריסאית. שיטת השקעה זו באה לעולם לאור שיטת המס אותה התווה הדין הקפריסאי, ושיעורי המס הנמוכים המוטלים בשיטת מס זו.

אופן מיסוי הכנסת יחיד מדיבידנד
19/11/08 | מיסים
במאמרנו הקודם בסדרה סקרנו את גובה המס בו יחוב אדם על הכנסתו מרווח הון שנוצר כתוצאה ממכירת נכס שברשותו.

מועד אירוע המס בעסקת מכר מוניטין
19/11/08 | מיסים
במאמרינו הקודמים בסדרה, סקרנו את מהות המונח מוניטין, פירושו בפסיקה וגובה המיסוי בעת מכירתו, המשתנה בהתאם לשנים בהם נצבר. מעבר לחישוב גובה המס החל על עסקת מכר המוניטין, קיימת שאלה מעניינת, מהו מועד היווצרות אירוע המס בעקבות מכירת מוניטין? השאלה מקבלת משנה תוקף בעת מכירת מוניטין בשלבים הנפרסת על גבי תקופה ארוכה. עיקר הבעיה נעוץ בעסקאות למכירת מוניטין בהן לא נקבע סכום שווי המוניטין בעת ביצוע העסקה אלא הסכום נגזר מהתנהגות כלשהי בעתיד.

חברה שאינה תושבת ישראל עשויה לחוב במס בארץ
19/11/08 | מיסים
בעקבות רפורמת המס בישראל שנכנסה לתוקפה בשנת 2003, אשר עיקרה מעבר משיטת מיסוי טריטוריאלית, לפיה המס חויב על הכנסה המופקת בתחומי מדינת ישראל, לשיטת מיסוי פרסונאלית לפיה המס יחויב בהתאם לזהות מפיק ההכנסה ולא למיקומה, התעוררו שאלות רבות בדבר הגדרתם של תושבי ישראל, אם יחידים ואם חברות, לעניין החבות במס.

חישוב הכנסות חברה זרה מפעילות נציג ישראלי עשוי להתבצע לפי שיטת Cost+
17/11/08 | מיסים
כאשר לחברה זרה ישנן הכנסות המתקבלות כתוצאה מפעילות עסקית בישראל, יתכן ורשויות המס יראו בהכנסה זו כחייבת במס בישראל. יש לבחון האם פעילותה של החברה יוצרת מוסד קבע בישראל.

אופן מיסוי הכנסת רווחי הון של יחיד
17/11/08 | מיסים
רבים מבינינו תוהים מה יהיה גובה המס בו יחובו בעת מכירת נכס כלשהו שבבעלותם. לעיתים מדובר בהכנסה חד פעמית גבוהה ולכן השלכות המיסוי הינן קרדינאליות לחישוב כדאיותה של העסקה.

שיטת המס באיטליה
17/11/08 | מיסים
איטליה, המחולקת ל-20 מחוזות, שוכנת בדרום אירופה והיא כוללת גם שני איים גדולים בים התיכון: סיציליה וסרדיניה. השפה הרשמית באיטליה היא השפה איטלקית ועיר הבירה רומא, הינה גם העיר הגדולה ביותר באיטליה.

בסיס המס החל על תושבים חדשים ברומניה
13/11/08 | מיסים
בשנים האחרונות מזרח אירופה נתפסת כיעד נחשק ביותר בקרב משקיעים זרים בכל העולם. רומניה, כחלק ממדינות מזרח אירופה הנהנות מחיזוריהם של משקיעים זרים רבים, מהווה יעד אטרקטיבי לאותם משקיעים רבים לקצירת פירות מהשקעותיהם וידוע, כי הדין הרומני נוהג לקבל את פני המשקיעים בסבר פנים יפות

ישראלים משקיעים במזרח אירופה באמצעות חברות קפריסאיות האוחזים בחברות בנות – ונהנים משיטת המס הקפריסאית
13/11/08 | מיסים
ישראלים המשקיעים במדינות מזרח אירופה, נוהגים להקים חברה קפריסאית, המנוהלת מחוץ לישראל, המשמשת עבורם כחברת ניהול לחברות הבנות שבבעלות החברה הקפריסאית. שיטת השקעה זו באה לעולם לאור שיטת המס אותה התווה הדין הקפריסאי, ושיעורי המס הנמוכים המוטלים בשיטת מס זו.

שיעור המס על הכנסת יחיד מרווח הון
13/11/08 | מיסים
כפי שציינו בהחרבה במאמרים קודמים מטעם משרדנו, ישנם מבחנים שונים אשר הותוו על ידי בתי המשפט בישראל במהלך השנים, אשר בעזרתם ניתן להבחין בין הכנסה שהיא הכנסה הונית לבין הכנסה שהיא הכנסה פירותית (טיב הנכס, משך ההחזקה בו, ההיקף הכספי של העסקה, תדירות עסקאות דומות, השימוש בתמורה, אופן מימון העסקה, מבחן הארגון והניהול, ידע ובקיאות, אופן רישום העסקה בספרים ומבחן הגג – נסיבות הרכישה והמכירה).
1 2 3 4 5 עמוד הבא >
   
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI