ב-1978 גילה ד"ר ריקי גירד האמר, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח אוניברסיטאי במינכן, שהוא חולה סרטן.
בהיותו אדם צעיר ובריא, אשר טיפל בעצמו בחולי סרטן, לא הבין ד"ר האמר מה גרם להתפתחות הסרטן אצלו והדבר היחידי שעלה בדעתו כגורם אפשרי היתה הטראומה הקשורה למותו של בנו דירק בן ה-16, שמת באופן טראגי 8 חודשים קודם לכן.
ד"ר האמר החליט לחקור את הנושא באופן מדעי, ולבדוק האם ייתכן שקיים קשר בין הטראומה שחווה לבין מחלת הסרטן.
תוך כדי בדיקת ההיסטוריה הרפואית של מטופליו הוא גילה ממצא שעורר את סקרנותו: כל חולי הסרטן שבדק, ללא יוצא מן הכלל, חוו בעברם זעזוע או שוק לא צפוי מסוג כלשהו, לפני שהמחלה התפתחה.
הוא המשיך לחקור בכיוון הלא שיגרתי הזה, ועל בסיס ההשערה שכל הפעולות בגוף נשלטות ע"י המוח החל ד"ר האמר לבצע צילומי CT של המוח לכל חולה סרטן שהגיע למחלקה והשווה אותם לרישומים הרפואיים והפסיכולוגיים של אותם חולים.
לתדהמתו מצא האמר התאמה ברורה בין "זעזועי קונפליקט" (טראומות) מסוימים שנרשמים במוח, לבין הדרך או הצורה בה הם באים לידי ביטוי באיבר בגוף. כלומר הוא גילה שקיים קשר בין סוג הטראומה שחווה החולה לבין האזור במוח שבו ניתן לראות סימנים מסוימים בצילומי CT ולבין האיבר בו מופיעה המחלה.
יש לציין כי עד אותה תקופה לא היה שום מחקר מדעי שבדק את הקשר בין המוח להתפתחותן של מחלות, ואת התפקיד שממלא המוח כמתווך בין הנפש לאיבר החולה.ד"ר האמר גילה שכל מחלה נוצרת כתוצאה משוק, קונפליקט או טראומה התופסים אותנו בהפתעה, לגמרי לא מוכנים. ברגע בו קורה קונפליקט לא צפוי זה, השוק פוגע באזור ספציפי במוח (אזור זה משתנה בהתאם לסוג הטראומה) וגורם שם לפגיעה אותה ניתן לראות בצילום CT של המוח בצורה של נקודה ומעגלים קונצנטריים סביבה (כמו מטרת ירי). עד אז חשבו הרדיולוגים שמעגלים אלה הם תוצאות לוואי לא רלוונטיות הנגרמות מתקלות או הפרעות כלשהן במכשירי ה-CT. חברת סימנס, יצרני מכשירי ה-CT אתם עבד ד"ר האמר בדקו את הנושא ואישרו שהמעגלים המופיעים בצילומים אינם סתם הפרעה לא רלוונטית של המכשיר אלא ממצאים אמיתיים. את תופעת השוק או הקונפליקט הבלתי צפוי כינה ד"ר האמר בשם Dirk Hamer Syndrome או בקיצור - DSH, וזאת מתוך כבוד לבנו דירק. הוא גילה שה-DSH פוגע בו-זמנית בשלושה רבדים: הפסייכי (או המערכת הנפשית/רגשית של האדם), המוח ואחד מאיברי הגוף או רקמות הגוף. המעגלים המופיעים במוח כתוצאה מה-DSH קיבלו את השם "המיקוד של האמר" או בקיצור HH.
על אף שנראה היה כי תחום חקר הסרטן נכנס לעידן חדש, דחה הממסד הרפואי את תגליותיו של ד"ר האמר ולא הושקעו משאבים בהמשך המחקר הקשור לתגליותיו.
הרפואה המקובלת המשיכה במחקרים המבוססים על התפיסה הקלאסית שעל פיה כל גידול סרטני הוא תוצאה של תאים אשר מסיבה שאינה ידועה יצאו מכלל שליטה, ומכיוון שהם עלולים להתרבות ולהתפשט בגוף ללא כל בקרה צריך לחסל אותם מוקדם ככל האפשר.
למרות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה בעשרות השנים האחרונות ולמרות ההשקעות של טריליוני דולרים במחקר בתחום הסרטן, לא מצאה עדיין הרפואה המודרנית מהם הגורמים לסרטן בכלל ולסרטן שד בפרט. לכן מרבית הטיפולים הרפואיים המקובלים כיום בסרטן מבוססים יותר על מחקרים סטטיסטיים, השערות, תיאוריות ועל ניסוי וטעיה מאשר על הבנה אמיתית של המחלה.
ד"ר האמר, אשר מצא את עצמו מבודד ואף נרדף ע"י הממסד הרפואי, הקים למעשה ענף חדש בעולם הרפואה, שלו הוא קרא "הרפואה הגרמנית החדשה" (GNM). הרפואה החדשה מציגה מודל מדעי שלם הניתן לבדיקה לפי כל הפרמטרים המדעיים המקובלים, ואותן בדיקות שנעשו עד כה אכן הראו התאמה מלאה לממצאיו של ד"ר האמר.
תאור מפורט יותר של התפתחות ה-GNM ניתן למצוא במאמר המופיע באתר זה תחת הכותרת "כיצד התפתחה הרפואה החדשה".
זהו מאמר שני מתוך סדרת מאמרים בעברית שמטרתם היא לפתוח בפני הקהל הרחב את התגליות וההבנות של הרפואה החדשה לגבי מחלות הסרטן ומחלות קשות אחרות. כל מאמר בסדרה יתמקד במחלה אחת או שתיים.
הרפואה החדשה מראה שכל תהליך סרטני הוא ביטוי לתוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות המופעלת כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתה לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. כאמור הטראומה פוגעת בו-זמנית בשלוש רמות שונות: בפסייכי, באיבר פיזי ובאזור במוח הקשור לאותו איבר שנפגע. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את "הרפואה החדשה" יכול לדעת לפי צילום זה את מהו סוג הטראומה שחווה אותו אדם ובאיזה איבר תופיע המחלה.
התהליך הסרטני נשלט ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית.
נסיונו של ד"ר האמר מראה הצלחה של 92% בריפוי של חולים אשר עברו לפחות באופן חלקי גם טיפול רפואי מקובל, והצלחה של כ-98% בריפוי חולים אשר לא טופלו בכימותרפיה והקרנות.
מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לנטרל ככל האפשר את גורם הפחד המתלווה לגילוי הסרטן ולאפשר לחולה להימנע עד כמה שאפשר מטיפולים אגרסיביים מיותרים.
בהכללה ניתן להגיד שהגורמים להתפתחות גידול בערמונית הם קונפליקטים או טראומות המתבטאים אצל הגבר כפגיעה בגבריותו. אלה הם בד"כ קונפליקטים/טראומות הקשורים בבעיות פריון ו/או בקשר עם נשים.
לדוגמא:
תפקידה של בלוטת הערמונית הוא לייצר את נוזל הערמונית המהווה כ-10-30% מנוזל הזרע. נוזל הערמונית עוזר לתאי הזרע לשרוד טוב יותר בתוך הנרתיק בדרכם אל הביצית.
ריבוי תאים (גידול) בערמונית מאפשר לייצר כמות גדולה יותר של נוזל הערמונית, וזוהי כנראה מטרתו של הטבע בתהליך זה. כל עוד נמשכת השפעת הטראומה/קונפליקט ימשיך הגידול בערמונית לגדול כדי לייצר יותר נוזל ערמונית, מה שאמור לעזור לגבר להיות יותר פורה (יותר גברי).
כאשר יש טראומה/קונפליקט/שוק מאחד הסוגים הנ"ל שקורה בעוצמה מספיק חזקה או תופס את הגבר בהפתעה, כשהוא לא מוכן לזה, יתחיל להתפתח גידול סרטני בבלוטת הערמונית.
כל עוד נמשכת השפעת הטראומה/קונפליקט ימשיך הגידול להתפתח. כלומר, גודל הגידול תלוי באופן ישיר במשך השפעת הקונפליקט/טראומה.
ככל שהטראומה/קונפליקט יותר עוצמתי ואינטנסיבי יהיה קצב התפתחות הגידול מהיר יותר.
כל עוד מתפתח הגידול, דואג המוח לכך שיתרבו בגוף חיידקים מסוג מיקובקטריה (בעיקר חיידקי שחפת) ופטריות אשר תפקידם יהיה לפרק את הגידול. מספר החיידקים מבוקר על-ידי המוח כך שיהיה מתאים בדיוק לגודל הגידול.
בסרטן הערמונית אין כאבים: לא בשלב האקטיבי של הקונפליקט ולא בשלב הריפוי.
סימפטומים אפשריים כל עוד קיימת השפעת הטראומה/קונפליקט (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית):
• מכסימום סטרס
• חשיבה כפייתית: עיסוק בלתי פוסק בבעיה, בגורמיה ובחיפוש פתרונות
• כפות ידיים ו/או רגליים קרות
• חוסר תיאבון
• אובדן משקל
• צמרמורות
• זיעה קרה
• הפרעות בשינה, קשיי הירדמות
• חיוורון
• דופק מהיר
• רמה נמוכה של סוכר בדם
• רמה נמוכה של חומציות הקיבה
• בחילה
• גידול בנפח בלוטת הערמונית
• אפשרות לקושי במתן שתן ולצורך תכוף יותר במתן שתן בגלל לחץ של הבלוטה על צינור השתן (קורה אצל כ-5% מהחולים)
• עליה ברמת הPSA בדם
שלב הריפוי (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית):
ברגע שנפתר הקונפליקט (למשל: הגבר 'כבש' מחדש את לב האישה שאיבד או שמצא בת זוג חדשה) – כל התהליך הופך כיוון:
הגידול נעצר ומתחיל להיות מפורק ע"י חיידקי מיקובקטריה, לאחר שאלה קיבלו פקודה מפורשת מהמוח להתחיל בעבודה (אם אין חיידקים כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה או כימותרפיה - יישאר גידול שפיר).
סימפטומים אפשריים בחלק הראשון של שלב הריפוי (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית):
• הרגשת הקלה
• התרחבות כלי הדם, הידיים והרגליים חוזרות להיות חמות
• התיאבון חוזר
• עייפות רבה
• יתכן חום (החום יכול להגיע גם ל-40 מעלות צלזיוס ויותר)
• הזעות בשנת הלילה (בעיקר בין 01:00 ל-04:00)
• השתן נעשה עכור
• ריח לא נעים (מסריח) מהשתן
• יתכן דם בשתן (סימן מצויין לתהליך הריפו
רפואה ובריאות
סרטן
סרטן הערמונית – לפי התגליות של הרפואה החדשה