עסקים קטנים ובינוניים מתחבטים היום באופן ההתמודדות עם הסכם "פנסיה לכל עובד", אשר תחילת יישומו ב-1.1.08 על כל השכירים במשק בהתאם לצו הרחבה עליו חתם השר אלי ישי) 30.12.07, מעריב NRG) ואשר יישומו המלא יושלם בשנת 2012.

 

להלן מספר נתונים: בינואר 2008 יחויבו כל העובדים להפריש 0.83% ממשכורתם לטובת פנסיה עתידית. המעסיקים יידרשו להפריש סכום כפול מזה, מחצית לפנסיה ומחצית לפיצויי פיטורין. עד שנת 2012, באופן מדורג תגדל הפרשת העובדים ל-5% משכרם והפרשת המעסיק ל-10%. הבעיה מבחינת המעסיק רלוונטית בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, מאחר ובמרבית החברות הגדולות מפריש המעסיק כספים לעובדים לפנסיה. רצוי שההתמודדות עם הנושא תתבצע באופן מושכל ולהלן שלבים להתמודדות עם השינוי הצפוי:

 

1.        מהו גודל הבעיה לגבי כל עובד? יש לבדוק לגבי כל עובד, האם מופרשים כספים בעבורו לפנסיה? אם מופרשים, האם הכספים שמופרשים גבוהים יותר מהנדרש על פי ההסכם החדש.  אם לא, אזי תהיה תוספת כספית למעביד בעבור אותו עובד, מאחר וההסכם מחייב את המעביד להפריש את המינימום המתחייב על פי חוק. כדאי לכמת את העלות לעובד.

2.        מהי סה"כ עלות ההסכם לעסק בכל שנה? זאת על מנת לבדוק איך מממנים את העלות הנוספת.  מניסיוננו כמנהלי כספים בחברות קטנות ובינוניות, עסקים קטנים ובינוניים רבים נאבקים על קיומם ברמה היומיומית ושינויים אלו עלולים לפגוע מהותית ברווח ובתזרים המזומנים שלהם (הדבר נכון בעיקר בענפים מוטי הון אנושי ובעלי מתח רווחים נמוך).

3.        השפעה לטווח ארוך - כאשר בוחנים את השפעת ההסכם על העסק ישנה חשיבות גבוהה לבחינת כל שלבי היישום עד השלמתו המלאה, משמע, בראייה ל-5 שנים קדימה. ההמלצה היא לתכנן תקציב רב - שנתי למספר שנים (3 עד 5 שנים), לנהל תחזית תזרים מזומנים מלאה למספר חודשים קדימה ולעדכן את התוכניות העסקיות בהתאם להסכם הפנסיה החדש. כהערת אגב, יש לשים לב גם לנושא השינוי במיסוי על רכבים צמודים ,משום שגם הוא יכול להוות השפעה נוספת על הרווח ותזרים המזומנים של החברה.

4.        ההסכם כהזדמנות - לאחר שכל הנתונים זמינים, זו הזדמנות מצוינת לבחון מה עושים עם כל עובד. האם עובד מסוים רווחי לחברה או לא? האם העובד אכן חיוני לחברה ולא ניתן בלתו? האם ניתן להמיר עבודת עובדים במכונות מתקדמות? האם ניתן להחליף עובד ותיק, שעלותו גבוהה, בעובד זול יותר?

5.        חוק 9 החודשים - יש לשים לב, שאם עובד מועסק בחברה פחות מ-9 חודשים, אין חובה להפריש עבורו הפרשות לפנסיה. יש לבחון היטב נחיצות והתאמה של עובד לפני תחילת העסקה של עובד מעבר ל-9 חודשים.

6.        מהם מקורות המימון האפשריים?  האם מסגרות האשראי מספיקות או אולי יש להגדילן? האם אפשר להגדילן? האם מימון בנקאי או חוץ בנקאי (בהתאם לענף בו העסק פועל)? למעשה, בחינת כל הנושאים הקשורים במימון לצורכי הון חוזר.

7.        מהן האלטרנטיבות? לאחר שאנו יודעים מה מקומו של כל עובד בעסק ואנו מבינים את מקורות האשראי העומדים לרשותנו, ישנן מספר דרכי פעולה:

א.       לא לעשות דבר ולספוג את העלות.

ב.        להשית את ההוצאה הנוספת על העובדים הרלוונטיים באמצעות הורדת שכר מוסכמת או הצגת התוספת בשכר כחלק מעליית השכר השנתית המתוכננת לעובד (בפועל, הקטנת או ביטול העלייה המצופה בשכר).

ג.         פיטורין של עובדים ספציפיים, למטרת התייעלות, אשר יממנו את העלות הנוספת בגין העובדים הנותרים.

8.        שלב קבלת ההחלטות - יש לבחון את האלטרנטיבות הן מתוך ראייה פיננסית והן מתוך ראייה פסיכולוגית ארגונית.

לסיכום, נדגיש כי הפריסה של הסכם הפנסיה ל-5 שנים מאפשרת לחברות להתארגן באופן מושכל ומתוך ראייה ארוכת טווח. יש לתת את הדעת ולתכנן את העתיד תוך התחשבות בחוק פנסיה לכל עובד ושינויים נוספים הצפויים להתרחש (כגון נושא המיסוי על רכבים צמודים) על מנת להשכיל ולבנות היום את הבסיס לעסק בריא ולמנוע הפתעות בעתיד. רק כך תצליחו להבטיח את הצלחת העסק שלכם לאורך שנים.