מי היה טוב יותר, המרצה או ההרצאה ? האומר או הנאמר ? אם נתבונן נראה כי בעולמנו ישנם שני סוגי מרצים / מורים / מאמנים / יועצים וכולי, ישנם כאלו שגורמים לך להרגיש קטן ביחס לעצמך וביחס אליהם ויש כאלו שגורמים לך להרגיש גדול ביחס לעצמך וביחס אליהם. למה הכוונה ?

אדם הולך להרצאה בנושא X. בטרם שמע האדם את ההרצאה יש לו נקודת מבט על המרחק שלו מאותו נושא X ומאותו המרצה שיודע את X ומרצה על X. לדוגמא: אדם מהישוב נקלע להרצאתו של דוקטור בפיזיקה גרעינית על חקר האטום. רוב ככל הסיכויים שהתחושה של אותו אדם בטרם נכנס להרצאה תהיה שכמות הדברים שהוא לא יבין בהרצאה תהיה גדולה מכמות הדברים שהוא יבין, ושרוב ככל הסיכויים שהוא יאבד את רצף ההבנה כבר מיד בתחילת ההרצאה.

מקרה כזה הוא דוגמא למצב שבו האדם מרגיש קטן מאוד ורחוק מאוד ביחס לאותו הנושא של פיזיקה גרעינית וביחס לאותו מרצה שמבין ומרצה על הפיזיקה הגרעינית. דהיינו שהאדם חושב שיש פער הבנתי ותפיסתי גדול מאוד בינו לבין הנושא X שהוא הפיזיקה הגרעינית. מה שאומר גם כי ממילא אותו מרצה ואותו דוקטור, כנראה שהוא חכם מאוד בנושא של פיזיקה גרעינית, כי הוא מבין משהו מאוד גדול שאותו האדם מהישוב אינו מבין.

אחרי שהסתיימה ההרצאה, יש שתי תחושות אפשריות (ושאר התחושות שבאמצע) של האדם השומע ביחס להרצאה ולמרצה. תחושה אפשרית אחת היא, שאם בטרם ששמעת את ההרצאה חשבת שאתה לא מבין כלום בפיזיקה גרעינית, אז עכשיו אתה בטוח שאתה לא מבין שום דבר ואין שום סיכוי שתלך שוב פעם להרצאה כזו. ואם בטרם ההרצאה חשבת שהמרצה אמור להיות חכם, אז עכשיו אתה בטוח שהוא ממש חכם, וממש מבין דברים כ"כ מסובכים שהם נשגבים מבינתך. דהיינו הפער בינך לבין אותו X ובינך לבין המרצה גדל.

לעומת זאת יש אפשרות הפוכה, והיא שאם בטרם ששמעת את ההרצאה חשבת שאין לך מושג בפיזיקה גרעינית ושזה מאוד מסובך, אז במהלך ההרצאה לאט לאט פתאום הרגשת שגם אתה מבין משהו בפיזיקה גרעינית, ושגם אתה יכול להבין, ושהנושא הזה מאוד מעניין ולא ברור לך למה בכלל חששת ממנו. אתה כבר אולי התאהבת בנושא הזה, כי גילית שהוא כ"כ מעניין וכל כך פשוט להבנה ולא ברור לך מדוע קודם חשבת שלא תבין ושלא תהנה מההרצאה. וגם לגבי אותו המרצה אתה פתאום מרגיש שהוא בכלל כמעט כמוך, כי הרי הנושא הזה כ"כ פשוט ולא ברור לך בכלל מדוע צריך להיות דוקטור לפיזיקה כדי להבין את הנושא הזה, כי גם אתה עכשיו כבר מסוגל להרצות עליו לאחרים.

בהרצאה הזו מה שקרה שם זה, שהפער התודעתי שלך שהיה לך בינך לבין הנושא X ובינך לבין המרצה, הפער הזה קטן. ז"א אתה מרגיש גדול יותר, מבין יותר, קרוב יותר ל X וממילא זה שהרצה לך נהיה בעיניך קטן יותר, כי אין לו את ההילה של אותו X מסתורי ונשגב, כי הרי גם אתה יודע את אותו X וממילא אותו מרצה נראה לך עכשיו כאדם פשוט יותר מאשר קודם.

וכמובן שיש גם את כל שאר האפשרויות שבאמצע, דהיינו שהיחס שלך לגבי אותו X לא השתנה מקצה לקצה, אלא רק נע טיפה לצדדים. וכך גם היחס שלך לאותו המרצה נע לצדדים. ככל שאתה מרגיש רחוק יותר מאותו X, כך זה אומר שעכשיו המרצה נראה לך מבין יותר באותו X שהוא הרצה עליו. וככל שאתה מרגיש קרוב יותר לאותו נושא של ההרצאה, כך יכול להיות שההערכה שלך לאותו מרצה ירדה, כי הנושא הזה הוא בכלל פשוט ולא ברור לך מה הרעש הגדול סביבו.

נמצא אם כן כי כנ"ל ישנם שני סוגי מרצים / מדריכים / מאמנים / יועצים וכולי, ישנם כאלו שגורמים לך להרגיש קטן בעיני עצמך ומגדילים את עצמם בעיניך וישנם כאלו שגורמים לך להרגיש גדול בעיני עצמך ומקטינים את עצמם בעיניך.

כאשר לדוגמא מישהו מעביר עליך ביקורת, יש מי שיעביר עליך ביקורת ממקום גבוה ממקום של זה שמבין את הכל ומנסה להסביר לך לזה שאינו מבין כלום מה לעשות, דהיינו מגדיל את עצמו ומקטין אותך, שזו כמובן ביקורת שלילית והרסנית, כי היא מקטינה אותך ולא מגדילה אותך. אך לעומת זאת יש את זה שיעביר עליך ביקורת בכלל לא בצורה של ביקורת אלא בצורה של המלצה טובה בגובה העיניים. הוא יגרום לך להרגיש שאתה בדיוק כמוהו ושהוא לא יותר טוב ממך והוא יגרום לך להרגיש שגם אתה מסוגל להצליח ולהיות טוב יותר. וזו כמובן ביקורת בונה, כי היא בונה את הדימוי העצמי שלך ולא הורסת אותו בביקורת הרסנית.

אם נתבונן בעניין נראה כי בעצם ככל שאותו מורה דרך שזה יכול להיות אפילו חבר שמעביר עליך ביקורת או אפילו ספר שאתה קורא, ככל שאותו מורה דרך הוא חכם יותר באמת, הרי שהוא מבין טוב יותר כיצד לפשט עבורך את הדברים, כדי שגם אתה תבין אותם. בגלל שהוא כ"כ חכם באמת ובגלל שהוא באמת מבין על מה הוא מדבר, לכן הוא מסוגל להסביר גם לזה שחושב שהוא לא מבין שום דבר, הוא מסוגל להראות גם לרחוק ביותר שהוא בכלל קרוב !

לעומת זאת, אם אותו מורה דרך לא ממש מבין על מה הוא מדבר ולא משנה כמה תעודות יש לו, כי תעודה מורה רק על הצלחה בבחינה אך לא על הבנה אמיתית, אדם כזה לדוגמא לא רק שהוא לא יסביר לך בצורה ברורה כדי שגם אתה תוכל להבין, אדרבה הוא ישתמש בכל מיני ביטויים ובכל מיני מושגים לא ממש ברורים, שבאמת הם מושגים שאפשר להסביר אותם בצורה פשוטה, אבל הוא ישתמש בכל מיני מילים יפות ומסובכות כדי להראות כמה הוא חכם וכמה אתה לא מבין. ועל ידי זה הוא מקטין אותך ומגדיל את עצמו.

יש את זה שהמוצר שלו גרוע, אז הוא משקיע בעיצוב ובעטיפה החיצונית ויש את זה שהמוצר שלו כ"כ טוב עד כדי כך שהוא יכול להרשות לעצמו לא להשקיע בכלל בעיצוב ובמעטפת החיצונית, מאחר שהמוצר והאיכות מדברים בעד עצמם (ויש כמובן את כל השאר באמצע). כך גם כאשר אתה לומד משהו ממישהו, ככל שהוא מבין טוב יותר, כך הוא יסביר לך טוב יותר מה לעשות, כדי שגם אתה תבין. וככל שהוא מבין פחות, כך הוא ישתמש (לא מתוך כוונה רעה, אלא בגלל שזה מה יש) בכל מיני מילים יפות ונוצצות, אך מה לעשות שאתה לא מסוגל לקחת מזה שום דבר לעצמך.

שיעור טוב / אימון אישי טוב / סדנא טובה / ספר טוב הם כאלו שמקרבים אותך לנושא עצמו ושגורמים גם לך להרגיש שגם אתה מסוגל להבין ושגם אתה יכול ושבכלל כל אחד יכול ושהדברים ממש פשוטים לישום של כל אחד אפילו של ילד בן 5. לעומת זאת הרצאה גרועה / סדנא גרועה / קאוצ'ר גרוע וכולי, הוא אולי יגרום לאדם להרגיש מעין יראת כבוד כלפיו על זה שהוא מאוד חכם ומאוד מבין, רק שלאדם עצמו הוא גרם להבין שהוא אינו מבין ושהוא רחוק לחלוטין מכל העניין.

לכל אדם יש רצון תמידי להשתפר כל הזמן וכל אדם לומד כל הזמן המון דברים שאמורים לקדם אותו. ומהו כלל האצבע שלפיו ניתן לדעת האם להמשיך באימון / סדנא / יעוץ וכולי ? הדרך היא מאוד פשוטה, אם אחרי ששמעת את הנאמר אם לאחר מכן הרגשת קרוב יותר לתכלית ולדבר שאליו אתה רוצה להתקרב והרגשת גדול יותר בעיני עצמך, זה סימן שאתה בכיוון הנכון ועליך לאמץ את אותו גורם. לעומת זאת אם המרצה היה יותר טוב מההרצאה ואם האומר היה יותר חכם מהנאמר, זה סימן שאין לך ממש מה לחפש שם, כי לא רק שזה לא מקרב אותך אל התכלית שאליה אתה רוצה להתקרב, אלא זה נוטע בך כל מיני ספקות ביחס ליכולת האישית שלך לדעת להבין וליישם את אותו הנושא. אם תפיסת חיים נראית לך מדהימה אך לא ישימה לכל אחד, הרי שהיא לא מדהימה. אבל ככל שתפיסת חיים נראית לך פשוטה יותר לביצוע עבור כל אחד בכל זמן, כך זה מעיד על הנכונות שלה.

וכל מה שנכון לגבי בחירת מאמן אישי / מורה דרך / יועץ וכולי, כל הדברים האלו נכונים גם לגבי הצורה שבה אתה עצמך מייעץ לעצמך / מאמן את עצמך ומורה לעצמך את הדרך. וגם נכונים לגבי הצורה שבה אתה מחנך את ילדיך וכולי. כי הכלל והעיקר שצריך לשים אליו לב הוא, שכאשר האדם מעביר ביקורת על מישהו דהיינו גם על עצמו, חשוב מאוד לשים לב לכך שהביקורת תהיה בונה ולא הורסת בטעות.

ביקורת בונה היא כזו שמאירה (עם א) לך את הדרך, היא כזו שבאה ממקום אוהב ממקום שגורם לך לאהוב את עצמך ולהרגיש כ"כ טוב ביחס לעצמך, עד כדי כך שאתה מאמין בעצמך ורוצה להתחיל התחלה חדשה ולתת לעצמך צ'אנס ולהיות טוב יותר. לעומת זאת ביקורת לא בונה היא כזו שמעירה (עם ע) לך על מה שאתה עושה ושגורמת לך לכעוס על עצמך וגורמת לך להרגיש לא יוצלח וכולי.

וזה הסימן לדעת האם דרך הלימוד שלך טובה ועד כמה היא טובה. אם אחרי שאתה לומד אתה מרגיש שגם אתה יכול, זה סימן שהלימוד שלך טוב. אם הלימוד שלך גורם לך לאהוב את עצמך, הרי שהלימוד הזה טוב. לעומת זאת, אם הלימוד שלך גורם לך לכעוס על עצמך, על כך שאתה לא מצליח להתגבר על... וכולי, זה סימן שעליך להפסיק ללכת בדרך הזאת ובצורת החשיבה הזאת ולחפש משהו אחר טוב יותר.

ונקודה נוספת שכדאי לשים אליה לב היא, שבעצם מכל הנ"ל עולה כי ככל שהאדם מרגיש רחוק יותר מהמטרות שהוא רוצה להשיג, כך הוא צריך ללכת ולחפש את המדריך הטוב ביותר והגדול ביותר שהוא מסוגל למצוא.

אדם לדוגמא שחולה וסובל שנים מחולי כלשהו, אדם כזה תמיד יחפש את הרופא הטוב ביותר. וככל שהמחלה שלו קשה יותר וככל שהוא ניסה יותר דברים ולא הצליח, כך הוא יחפש את הרופא הגדול יותר, מאחר שהוא ממש רוצה להתרפא. חשיבה חיובית היא כמו תרופה וככל שהאדם מרגיש חולה יותר ושקשה לו יותר לחשוב בצורה חיובית, כך הוא צריך למצוא מישהו חכם יותר שיצליח לקרב את החשיבה החיובית גם אליו.

כי לפעמים האדם אומר לעצמו, למה ללכת להכי טוב, מספיק ללכת למישהו שהוא טוב יותר ממני וקודם שאני אהיה כמוהו ואלמד ממנו ורק אח"כ אני אחפש מישהו טוב יותר. אך זוהי טעות ! כי ככל שהאדם מבין בעצמו כמה הוא רחוק וכמה הוא רוצה להתקדם, כך הוא צריך ללכת למישהו גדול יותר כדי שגם הוא שמרגיש כ"כ רחוק, גם הוא יוכל להצליח. כי באמת היתרון הגדול של החכם הגדול, הוא לא רק בכך שהוא יודע ומבין יותר, אלא בעיקר בכך שהוא מסוגל להאיר גם מקומות חשוכים ביותר, דהיינו להראות לקטן ביותר שגם הוא מסוגל ולפשט את הדברים המורכבים ביותר בצורה הפשוטה ביותר עבור כל אחד.

נקודה נוספת למחשבה, כל הנ"ל נכון גם אם ברצונך להשוות את מידת האפקטיביות של 2 רעיונות חיוביים, כדי לדעת מי חיובי יותר ובמי להתמיד יותר. כי ככל שהרעיון פשוט וישים יותר בעיניך, וככל שהרעיון מצליח לגרום לך להתקדם יותר אל המטרה שלך כך הוא טוב יותר. אחוז את כלל האצבע הנ"ל בידך והצמד לרעיונות הטובים יותר.

ונסיים במשל הבא. ביקורת בונה דומה לאדם שניגש לבושם ומנער אותו כדי לגרום לריח הטוב להתפשט באוויר. לעומת זאת ביקורת ולימוד לא חיובי דומים למי שניגש לנבלה מתה ומסריחה שמושלכת ברחוב ומזיז אותה, שאז לא רק שהוא לא מעלים את הריח הרע, אלא אף מעצים אותו. תוכחה וביקורת בונה, מעירה את הריח הטוב שיש בשומע, אך תוכחה וביקורת הרסנית גורמת לריח הרע שלו לגדול. לא רק שהוא לא הקשיב לך, אלא שעכשיו הוא נהיה גרוע יותר. לא רק שהוא עשה טעות, אלא שעכשיו הוא פחות מאמין בעצמו וכולי. לכן חשוב מאוד להיות ערניים באיך אומרים ומה אומרים, כדי לעורר תמיד רק את הריח הטוב שיש בשומע ולא להפך.

לסיכום: לכל אדם יש את הזכות ואת האפשרות לחיות חיים טובים באמת. ככל שתתקרב לאנשים ולמידע האיכותי יותר, כך תרגיש שאתה מתקרב יותר לחיים טובים באמת. אבל אם אתה מתקרב למישהו ומרגיש קטן יותר בעיני עצמך, מרגיש כעס על עצמך וחוסר הערכה על עצמך על כך שאתה לא, זה סימן שעליך לברוח משם. בהצלחה

מי שלא מחזק אותך אלא שובר אותך – גרש אותו !

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: לֶךְ לְךָ, הָיִיתִי סוֹבֵר שֶׁתְּנַחֲמוּ אוֹתִי וּתְדַבְּרוּ עַל לִבִּי, עַכְשָׁו אַתֶּם עוֹשִׂים לִי יִסּוּרִים לְכוּ לָכֶם !

למה דומה ביקורת בונה ולמה ביקורת הרסנית

כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע. כְּמוֹ כֵן עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל יְדֵי זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם...

[אך תוכחה טובה דומה ל] מִסְמוּס, שֶׁמְּמַסְמְסִין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ [טוב], כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ נוֹדֵף

צריך לחפש תמיד את החכם הגדול ביותר שיכול לקרב גם אותך לעצמך

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה... כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאד מְאד, שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה... כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר..., [כך] הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר...

כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה,... לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר: דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד... אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ, אַל יאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ [אדם בנפשו] גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאד..., כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאד מְאד, הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאד מְאד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

יש בעולם המון טוב, רק צריך למצוא מישהו מאוד גדול שיוכל לקרב את האור הזה לכל אחד

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל... שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט

אם לא כולם יכולים להבין וליישם, זה סימן שזה לא מספיק נכון. אם כל אחד יכול להשיג את התכלית, הרי שזאת האמת

וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם כֵּן לא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאד,... וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה... אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית... וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם", הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה אֶת הַתַּכְלִית,... עַל כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם

ככל שהמנהיג גדול יותר, כך הוא מסוגל לקרב את הקטן ביותר. להאיר ולקרב את המוח שהוא בראש הגוף גם לרגליים שהם בתחתית הגוף.

וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאד, מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶה הַכּחַ, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בָּנוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין [רגליים, המקום הנמוך ביותר בגוף], יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ"ל, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית....

וְכָל זֶה מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם מַעֲלַת הַמַּנְהִיג, שֶׁהָיָה... יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין. שֶׁאֲפִלּוּ הָרַגְלִין שֶׁרְחוֹקִים מֵהַמּחַ, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַתַּכְלִית,... כִּי עַל יְדֵי גְּדֻלַּת הַמַּנְהִיג יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַמּחַ אֲפִלּוּ לְהָרַגְלִין

כִּי יֵשׁ שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם הַמּוּנָחִים בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאד..., וְצָרִיךְ... לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם... וּלְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם, שֶׁלּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן הֵם...קְרוֹבִים

קרא עוד על תכלית מטרה , חינוך , ביקורת בונה , אמונה עצמית , אהבה עצמית , יעוץ , פשטות , למידה , חכם , קאוצ'ינג , ספרים , קושי , כעס , אימון אישי , חשיבה מעשית , חשיבה חיובית , ביקורת שלילית , עצות , ביקורת , תפיסות חיים , הערכה עצמית , יכולת , ילדים ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il