קבוצת התובנה הייצוגית
1.קשה מאוד לתחום מי הקבוצה שמדובר על חשיפה לאורך זמן מאחר ויש אנשים קבועים ששאפו והיו אורחים מספיק שאנשים שואפים שביב אסבסט אחד נחשפים למחלה בהקשר הזה  קשה מאוד לתחום במקרה איתנים זה נעשה ע"י רדיוס מסוים על שנים מסוימות שכן חיפוש לאורך שנים רבות כרוך בנטל כספי ואין מימון.
2. הנקודה השנייה באשר לסעד: מה קורה אם אדם נחשף לאסבסט ויושב בחרדה על התפרצות המחלה,בארה"ב היו מקרים של זוטילמיה לא מעטים והקימו שם קרן שתנוהל על ידי המפעל והם יממנו בדיקות תקופתיות למי שנחשף בתקופה זו , בארה"ב הוקמו קרנות וגופים פרטיים וזה סוג הפיצוי והסעד של אנשים שלא פרצה אצלם המחלה והם יכולים לתבוע.
ניסו להכניס קרנות כאלו לישראל באמצעות אחד הסע' של חוק מניעת מפגעים סביבתיים הועלה לדיון בבית ה משפט הסעד .
החוק הנ"ל מודרני כשיהיה הוא חוק שתלו בו תקוות אשר מתייחס למפגעים בצורה רחבה ביותר אולם למרות חיקוק חוק זה  למרבה הפלא אין תביעות ואם יש הן מעטות והשאלה למה?
החוק כמו שהוא היום נטול שינויים אין לו סעדים כספיים זהו חוק אידיאליסטי אבל שמחפשים תגמול כספי אין בחוק אנשים אך מרוב אידיאלים שכחו לציין את הפן התגמולי , החוק נותן סעדים כמו ניקוי שטח מלוכלך במקרה זיהום וכדומה.
בתביעה של איתנים התביעה הייתה מול בעלי המניות, סע' 16 בחוק למניעת מפגעים סביבתיים מאפשר הטלת אחריות אישית ,יודעים שקשה לאתר ומכאן קובע שיש להטיל את האחריות על מי שאחראים בפועל "אחריות נושא המשרה בתאגיד" לכן במקרה איתנית נתבעה מש' פדרמן שהייתה בעלת המניות דר החוסך את הליך הרמת מסך כמו בדיני חברות.