דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה איכות הסביבה מעמד הזכות לסביבה נאותה
מעמד הזכות לסביבה נאותה
דנה הראלי 22/07/08 |  צפיות: 73

מעמד הזכות לסביבה נאותה
בג"צ 4128/02 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל ואח'
בפס"ד הש'  ברק עוסק בחוק ההסדרים שקבע תיקון לחוק הבנייה בתיקון זה הקימו ועדה אשר מוסמכת לאשר פרויקטים בצורה מזורזת מי שמחליט אילו פרויקטים הם: ראש הממשלה וכו' שהמטרה לזרז פרויקטים לאומיים ורציניים התהליך הרגיל מושגים כמו הועדה הארצית לתכנון ולבנייה, מושגים תוכנית מתאר ארצית מקומית מחוזית וכו' ומושג תסקיר.
ההליך הרגיל קבוע בחוק התכנון והבנייה שמקים ועדות כאמור לעיל כל מי שרוצה לאשר פרויקט צריך להגישה לוועדה שם היא יושבת ובוחנת את הפרויקט ישנו הליך מהיר יותר בהגשת תסקיר  השפעה על הסביבה , שהוא כלי תכנוני שמסייע לקבל החלטות בענייני פרויקטים בעיקר ככל שזה נוגע לשיקולי סביבה בהקשר זה התסקיר הוא כלי שבאמצעותו ניתן להתריע בפני הוועדה שבוחנת להביא כל מיני פרטים שיעזרו לה לקבל את ההחלטה השפעות סביבתיות וכו',על כל נושא שאפשר להשפיע מי שמגיש וועדות נציגי ציבור וכו'
תהליך זה שהוועדה דנה חשוב משום שסע' 100 לחוק הבנייה מאפשר לציבור להתנגד לתוכנית הן על בסיס התזכיר ומניעים נוספים , בהקשר זה התיקון הוא שקיצר את הזמנים אם תסקיר נותנים בד"כ  30 יום כאן נקבעו שבוע ימים להגשה.
אדם טבע ודין שהיא אחת העמותות הפעילות טענו שהדבר אינו חוקתי טענתם העיקרית היא  שזה פוגע בקניין ובעיקר שזכות לסביבה ראויה היא חוקתית לכן יש לבטלו.
בעיה נוספת הקשורה לתסקירים היא שמי שמבצע אותם הוא היזם ולכן הם בד"כ חיוביים ולא מקיפים , ואותה וועדה צריכה לזרז את ההליכים .
השופטים בפס"ד הדין היו ברק, דורנר וחשין
דברי השופט ברק:
מתחיל בנאום לזכות לסביבה ראויה וטוען שהיא זכות שאי אפשר להתקיים בלעדיה , הוא אומנם משבח את הירוקים  אולם לאחר הנאום התומך שואל  האם יש  לגזור אותה  מכבוד האדם וחירותו, הוא טוען שלא מאחר ואין  הדבר  כלול במסגרת זו ואינו רואה צורך לדחוס אותה , אם  היא כלולה,  אזי יש להכניס את  כל זכויות האדם וכל דבר גישתו של ברק לא אימצה כל זכות לתוך כבוד האדם ( הוא אומר שאינו מרחיב אני לא אקטיביסט כמו שחושבים לא כללו אזי לא כלול)
הוא אומר שאם רוצים שיציעו הצעת חוק יסוד לנושא הוא מפרט את כל הצעות החוק אך מציין שלא יחשבו שהוא תומך.
ברק אומר שמכבוד האדם הוא גוזר את זכות הקיום המינימאלי והיא חוסה תחת ח"י כבוד האדם וחירותו  ,אך אט"ג לא טענה זאת, טענתם היתה שזכות לסביבה נאותה נגזרת ומאחר וזה רחב מידי לא ניתן להתייחס (זכות לאיכות סביבה נאותה למעשה היא נגזרת מזכות קיום מינימאלי) בהקשר זה אינו מוכן להכיל מאחר וטוען לפרשנות רחבה בהתייחס לשתי הטענות הנוספות זכות לקניין הוא דוחה אותם הוא אומר להם לא לתקוף את המסגרת המנהלית, לא החלטתם היא שפוגעת , ניישם מסגרת זו שנקים שדה תעופה שיפגע בקניין אזי יש לתקוף פרויקט ספציפי של התוצאה האופרטיבית של פס"ד היא דחיית כל טענותיהם למעשה הם לא ניצחו אבל הם הציגו זאת כך.
לסיכום: ברק ממאן להכיר בזכות זו כחוקתית, הוא אומר שלא ניתן להגיש תביעה בגין החלטות ספציפיות , אם נותר מצב שמישהו נפגע כתוצאה מתוכנית שאושרה שפוגעת או הוועדה החליטה באופן בלתי סביר אזי ניתן יהיה לתבוע בגין זה אבל החוק במהותו חוקתי.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 דנה הראלי

ביטוח רכב

מחשבים ניידים

קורס אנגלית

נדלן בקיסריה

הובלות

בגרויות

תוכנות שכר



 


מאמרים נוספים מאת דנה הראלי
 
ד"ר אריק כרמון על עתידה של העיר ירושלים
השאלה המרכזית שד"ר כרמון שואל היא: איך משקמים את עיר הבירה שלנו? איך הופכים את ירושלים לבירה נוסח ברלין? את מאמציו הרבים בתחום הוא החל במאי 1999, שבוע ימים לאחר בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה. אז כרמון הציע לו להעלות את הנושא בעצרת הכללית של הארגונים היהודיים (General Assembly) שנערכה באותה העת באטלנטה. בהמשך פנה כרמון אל ראש הממשלה דאז אריאל שרון וכן לראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט, אך מאמציו לא נשאו פרי.

החקיקה המסדירה את שוק ני"ע
13/08/08 | שוק ההון
חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 מסדיר את כל נושא הפעילות בשוק ההון. מדובר בחוק מאוד מרכזי בפעילות בני"ע והוא מתוקן כמעט כל שנה. עד שנת 95' היווה את החוק היחידי שהתייחס ישירות לפעילות בני"ע. לפיו אוכפים התנהלות תקינה בשוק ביחד עם חוקים אחרים – חוק הנאמנות, חוק השליחות וכיו"ב.

תשקיף
13/08/08 | שוק ההון
מסמך המתאר בפרוטרוט את התאגיד המנפיק, לרבות: עסקיו, בעלי מניותיו, ניירות ערך אחרים שהנפיק, ההיסטוריה שלו, גורמים המשפיעים על עסקיו, תנאי ניירות הערך המונפקים, הזכויות המוקנות למחזיקים בהם, חובות התאגיד הנובעות מניירות הערך המונפקים וכו'.. ובלשון החוק – ס' 16 לחוק ני"ע קובע כי ""תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על-פיו..."

הגבלת השימוש במידע פנים
13/08/08 | שוק ההון
מוגדר בס' 52א לחוק ני"ע – "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר ני"ע של החברה, או במחיר ני"ע אחר, שני"ע של החברה הוא נכס בסיס שלו".

אופן ההסדרה של שוק ההון בישראל
13/08/08 | שוק ההון
גילוי ודיווח (שקיפות, transparency)– כל מי שמקבל כסף מגורם אחר - מנפיק, מנהל השקעות, קרן נאמנות, או תעודת סל – חייב בחובת דיווח שוטף ותקופתי לפי הרמה המוגדרת בשוק.

הצורך בהסדרה של שוק ההון
13/08/08 | שוק ההון
אנו צריכים להיות מודעים למימדים של שוק ההון. סדרי הגודל הם ענקיים.

אריק כרמון
אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991. כרמון ייסד את המכון, עם איש העסקים האמריקני ברנרד מרכוס (Bernard Marcus), והם יצרו מכון מחקר עצמאי אשר מטרתו קידום הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים בישראל וחיזוקם.אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991.

מעורבות ציבור לנושא של נפגעים ואיכות סביבה
בחוק חופש המידע- חוק חדש יחסית אשר נותן את הזכות לקבל מידע, גם אם אנו לא צד בעניין,בניגוד להלכות קודמות הוא עיגן את הזכות שלנו לקבל כל מידע מכל רשות ציבורית. בסע' 10 שמיוחד לדיני איכות הסביבה, חוק זה מאפשר לכל אזרח לבקש מידע מרשויות ,האזרח לא צריך להוכיח טעם אישי לבקשה, ישנן אומנם הגנות למשל אם רוצים לדעת אילו אנשים אושפזו אבל חוק חופש המידע מאפשר קבלת מידע .

קבוצת התובנה הייצוגית
קשה מאוד לתחום מי הקבוצה שמדובר על חשיפה לאורך זמן מאחר ויש אנשים קבועים ששאפו והיו אורחים מספיק שאנשים שואפים שביב אסבסט אחד נחשפים למחלה בהקשר הזה קשה מאוד לתחום במקרה איתנים זה נעשה ע"י רדיוס מסוים על שנים מסוימות שכן חיפוש לאורך שנים רבות כרוך בנטל כספי ואין מימון.

חברה איתנית
בשנות ה- 50 בישראל באזור חיפה היה מפעל אסבסט בשם "איתנית" שייצרו בה אסבסט, עובדיה היו כל כך גאים לעבוד שם עד כי חגגו במפעל אירועים בר מצוות וחגיגות בנוסף החברה חילקה את האסבסט לבניית גני ילדים בקיבוצים וכו'.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI